סיורים מודרכים באתרי ושכונות ירושלים לקבוצות גופים מוסדות וימי הולדת עם אפי נחמיאס 0522686908
סיורים מודרכים לקבוצות עם מדריכי טיולים ומורי דרך מוסמכים בשכונות ירושלים, בשווקים של ירושלים,סיור בעיר העתיקה של ירושלים, טיול סובב ירושלים בהרי ירושלים וסדרת תצפיות על לב ירושלים, סיור במוזיאונים של ירושלים, סיורי טבע במעיינות ירושלים. סיורי לילה בירושלים החדשה והישנה, סיורים רומנטיים לקבוצות גופים ומוסדות בירושלים.
מדריך טיולים במגרש הרוסים: סיור ביקור באכסניית "נוטר גם דה ג'רוזלם" בשדרות הצנחנים וזו הפגנת עוצמה של קתולים צרפתיים מול האימפריות האחרות בירושלים ובהחלט מול הישוב הירושלמי,410 חדרי האכסניה עם שם לכל חדר ו410 תורמים מצרפת דאגו לבניית "הנוטרדאם".
סיור מודרך ב"בית החולים הצרפתי" ברחוב שבטי ישראל נוסד על ידי המסדר הצרפתי קתולי סן לואי בנוסף על שמו של המלך לואי התשיעי שהשתתף במסעות הצלב בירושלים ולירושלים.
בנין העיריה ההיסטורי שהקים קליפורד הולידיי והיה משכן העירייה 60 שנה ונמשיך לבית החברה התכנית בכיכר העיריה ספרא,ביקור בבית ברגליים שבנה פטר ברגליים בנקאי סוחר גרמני והיה משרדה של הנרייטה סולד ומלון מפואר בשם "דארוטי". סיור במגרש הרוסים עיירה רוסית בלב ירושלים, ביקור באתרי מגרש הרוסים בבית החולים הרוסי. בשנת 1863, בנין המשלחת הרוסית של אפינגר בנין חשוב וקרוב לכנסיית השילוש הקדוש ופה ישבו חברי המשלחת הדתית של הצליינים הרוסים, קתדרלת השילוש הקדוש והיא "מוסקבה בישראל" ונחנכה על ידי הנסיך ניקולאי אחי הצאר, מוזיאון אסירי המחתרות, הקונסוליה הרוסית לשעבר, כנסיית סנט פול של קונרד שיק ברחוב שבטי ישראל, בית הקיסרית טאיתו ברחוב הלני המלכה, אכסניית סרגיי המפוארת סבלני המלכה והיה מחלקה ראשונה של צליינים אמידים מרוסיה. סיור ירושלמי הקונסוליה האיטלקית לשעבר ברחוב הרב קוק 12 הבנוי בסיגנון רנסנס ומשם לבית אערג' בית קרמיקה ציורי סבלני המלכה 3 והקרמיקה של האמן הארמני דוד אוהניסיאן, ביקור בבנק הפועלים בכיכר ציון קולנוע ציון שהיה ראינוע משנת 1916.
"סיור מודרך בנחלת שבעה" השכונה השלישית מחוץ לחומות של ירושלים והיא הבוהן של ירושלים ,"בתי פיינגולד" ברחוב יפו 31 ובונה אותו המוצר שלמה פיינגולד, בבתי פיינגולד נפתח הראינוע הראשון של ירושלים, "מערכת דואר היום" הייתה בבתי פיינגולד וכעת מסעדות ופאבים.
בנין ג'נראלי ברחוב שלומציון בירושלים המלכה והפטריה של מרקוס הקדוש,כאן היה משכנה של החברה האיטלקית "אסיקוראציונה ג'נרלי",זהו איזור הבווינגרד הירושלמי ובראש הבנין פסל אריה מכונף הסמל של חברת הביטוח אסיקוראציונה ג'נרלי, בדואר המרכזי של ירושלים ברחוב יפו 23 שבונה אוסטין האריסון, בנק לאומי ברחוב יפו 21 ובסיסו של בנק אנגלו פלסטינה וממשרדים של "המדינה שבדרך"
סיור במשולש הירושלמי בבנין סרסור ברחוב בן יהודה 2 והמקימים משפחת ברבור מבית לחם והמשרדים נועדו להשכרה , הבנין אקלקטי ומודרני– סיור ברחוב מדרחוב בן יהודה-רחוב סואן שהפך למדרחוב שוקק חיים,"בית המשיח" ברחוב יפו והינו בית בוכרי מפואר אך לא בשכונת הבוכרים,"בית נבון ביי" ברחוב ראול ולנברג שהקים הבנקאי יוהנס פרוטיגר ובונה את הבית עבור יוסף נבון שותפו לפרוייקטים ירושלמיים.
"סיור בשכונת אבן ישראל" בירושלים ברחוב אגריפס 14 שכונת חצר מסורתית והשכונה השישית מחוץ לחומות, סיור בשכונת מזכרת משה אוהל משה, סיור בבתי ברוידא ובתי ראנד, אתר התיעוד של טליתא קומי, בנין המשביר לצרכן, מגדל העיר ומלון עדן לשעבר,בנין בית הכנסת האיטלקי הירושלמי, בנין הכנסת לשעבר בבית פרומים, בית מדובר הבנין הקלאסי של שנות ה-30 הרחוב שמואל הנגיד 8, "בית האמנים בצלאל" בשמואל הנגיד 10 ירושלים וסיור של איכות בירושלים.
סיור במתחם מנזר בשמואל הנגיד 26 בירושלים, רטיסבון שתכנן האב דומה שהיה בית ספר קתולי צרפתי והמייסד אלפונסו ראטיסבון יהודי מומר ובנוי הסיגנון ניאו רנסאנס , ביקור בבית הכנסת "ישורון" מבנה ממסדי דתי טרום הקמת המדינה וכיון גם, "היכל שלמה" ובית הכנסת הגדול ברחוב קינג ג'ורג' וההיכל קרוי על שמו של אביו של סר אייזיק וולפסון והיכרות עם בית הכנסת הססגוני.
"סיור ברחוב הנביאים ויפו בירושלים" –
"בית מחניים" בשבוע ישראל ביתו של הבנקאי יוהנס פרטיגר בונה שכונות ירושלים,סיור בבית החולים האיטלקי לשעבר והיום משרד החינוך בשבוע ישראל 29 בירושלים, סיור ירושלמי בבנין הקונסוליה האתיופית לשעבר- בית דירות להשכרה מתקופת המנדט,בית ספר אורט שהיה בית כמורה נוצרי וכאן היה מחנה האוהלים של וילהלם השני וכאו היה "הפרובסט" מגורי ראש הקהילה הגרמנית פרוטסטנטית, היה גם בית השליט רונלד סטורס הבריטי ובית חולים הדסה ובשנות ה50 הוסב לבית ספר אורט ירושלים. סיור בירושלים עם מדריך טיולים ומורה דרך "בבית חולים רוטשילד" היהודי הראשון מחוץ לחומות,סיור בשכונת בית דוד ברחוב הרב קוק 9 בירושלים , השכונה הוקמה על ידי דוד רייס מינובא בפולין ובהמשך אחרי שגרו לפחות 10 משפחות גר לו כאן הרב קוק.
סיור בבית טיכו הירושלמי שהייתה טירת חלומות שבנההאגא ראשיד ממשפחת נשאשיבי ולימים גרו בו המומר מוזס וילהלם שפירא ששלח צלמים מזויפים לאירופה ובשנת 1924 רוכשים את המקום ד"ר אברהם טיכו ואישתו הציירת אנה דמיטרי ירושלים שלה נמצאים במוזיאונים בכל העולם ובבית טיכו.
"בית תבור" בית קונרד שיק אדריכל וחוקר ירושלים, פרוטסטנטי אדוק והבית היתה אורווה, מחסנים ובית קונרד שיק, השם בא מספר תהילים " צפון ויצמן אתה בריאותם תבור והחרמון בשמך ירננו".
בגמלון המדורג יש אלפא אומגה המעמדות על ההצלחות בנצרות(אני הראשון והאחרון).
"סיור מודרך עם מדריך טיולים ברחוב אתיופיה" ואת רוב הבתים בונים פה משפחת נשאשבי בסוף המאה ה 19-סיטרי אהבה רומנטיקה ברחוב הנביאים. "מתחם הכנסיה האתיופית" מנזר וכנסיה הבנויים בעיגול והרבה שטיחים, כיפה שחורה בראש המבנה המיוחד ובראש המבנה צלב ומעלה שתי הכניסות סמל הקיסרות האתיופית וכתוב:"ניצח האריה משבט יהודה" בשפת הגעז האתיופית, נכיר את הפלג האתיופי הוותיק והחשוב.
ספרית בני ברית ומשכנה של הספריה הלאומית עם הקמת המדינה, המבנה שוקם על ידי פיליפ קלוצניק.
"סיור בבית החולים הגרמני" שנבנה על ידי קונרד שיק ברחוב הנביאים בשיתוף תיאודור סנדל הטמפלרי.
בית חולים "ביקור חולים" ברחוב שטראוס 5 פינת הנביאים ירושלים שנבנה על ידי המהנדס ברסקי עם סימטריה מונומנטלית, תבליטי נחושת שעיצב זאב רבן "מבצלאל" , תבליטי דלתות כמו שמש זורחת.
סיור בבית החולים האנגלי ברחוב הנביאים שנבנה על ידי "החברה בלונדינית להפצת הנצרות בקרב היהודים".
ביקור סיור באתר הדווידקה ברחוב יפו בירושלים שעיצב ויצר אשר חירם עם כובע גרב כמו הקריקטורה של אריה נבון וביקור בשער אליאנס ובית ספר אליאנס ותלמידיו הרבים שלמדו פה וסיור במרכז כלל.
"בית שעון השמש" בירושלים שבונה הרב שמואל לוי עולה מארצות הברית ואת שעון השמש בקומה הרביעית בונה הרב משה שפירא ממאה שערים וכיום הוא סמל למטיילים בשוק מחנה יהודה ורחוב יפו..
בית חולים "שערי צדק הישן" בירושלים , נבנה ב1902 על ידי תיאודור סנדל וביוזמת דוקטור משה ואלף שבא לירושלים בשנת 1890 לשבת בירושלים כרופא מטעם ועד הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם.
"בית חאג' מחמוד" ליד התחנה המרכזית ברחוב יפת 222 ירושלים ותוכנן על ידי ספירות חורי, בית קרמיקה מסוגנן של ערבי עשיר בעל מחצבות מהכפר ליפתא – "מדריך טיולים בירושלים" בשכונות זכרון משה, בתי אונגרין, מאה שערים ושכונת הבוכרים, בית ישראל גאולה וכרם אברהם עד כיכר השבת ושבוע ישראל.
"ערב טוב ולילה טוב
זכרון משה" הירושלמית של משכילים ומורים שקמה ביוזמת "מזכרת משה מונטיפיורי" והתגוררו בה אשכנזים וספרדים כאחד, בתים גדולים יחסית, "בית ספר למל ההיסטורי" ברחוב ישעיהו פינת דוד ילין בירושלים שהוקם בשנת 1855 בין החומות לזכרו של האציל שמעון פון למל וניהל אותו שנים אפרים כהן רייס, קולנוע אדיסון לשעבר ברחוב ישעיהו 14 ירושלים שהיה אולם מופעים ובית קולנוע והיום נטוש והיה סוג של משכן לאמנויות ונערכו בו קונצרטים של פילהרמוניות.
סיור ירושלמי בביתה בריאות שטראוס ברחוב שטראוס 24 ומתכנן אותו בנימין צ'ייקין בשנת 1929.
סיור בשכונת מאה שערים בירושלים:
סיחר בין הרחובות בהר"ן, סלונים מאה שערים וסלנט במה שכינו "פריז של המזרח" אך השכונה השתנתה בדורות האחרונים, מקור השם מאה שערים מפרשת "תולדות" וזה בשבוע שנוסדה מאה שערים על ידי "חברת מאה שערים" שתפקידה לבנות בתים מחוץ לחומות מכספי החלוקה, בזמנו היתה מרכזית אה שערים ויה בה שוק גדול,הערבי שבתות ירידים גדולים,תאורת הרחוב הראשונה הותקנה במאה שערים ואף פנס קסם,פונוגרף הוא אבי הפטפון ותצוגות אופנה רבות.
הישיבה הגדולה במרכז מאה שערים ובתי אונגרין שהיו מהשיכונים הראשונים הציבוריים בישראל.
ביקטק בשוק מאה שערים ובמאפיית נחמה, אכילה של בישול מזרח אירופיי במסעדות, ביקור "ברובע התימני חרדי" במאה שערים וברחוב הראשי מאה שערים. סיור מודרך בשכונת הבוכרים המבוגרת בירושלים עיר הקודש- יהודים עשירים שעלו מבוכרה והקימות שכונה מתוכננת ואסתטית, מבני ציבור ובתי הדר
סיור ביקור "בארמון" ברחוב עזרא 19 שנבנה למען המשיח שיגיע בסיגנון נאו רנסנסי על ידי אלישע יהודיות וחתנו ישראל חפץ-ביקור בבית דווידוף ברחוב הבוכרים 10 ירושלים שתוכנן כמו "ליוואן" חדר גדול ומרכזיומסביב לו חדרים למרפסת עם קורת גג ממעל.בשנות ה20 ישבה פה הגימנסיה העברית ובהמשך בית ספר "עמל", סיור ירושלמי בחצר משהיוף, בית חרדה יחזקאל הבית הראשון לאהובי משהד, חצר ההקדשה שנבנתה ליהודים חסרי אמצעים-"בית צופיוף" ברחוב מוסאיוף 13, דוד צופיוף" סוחר בוכרי עשיר ונדבן. סיור בבית הקונסול פין לשעבר קונסול בריטי שהקים חווה חקלאית וביתו הפרטי בירושלים. בבית פין היה מפעל ליצור סבונים, יקב ומטעים.
"בית היתומים שנלר" ברחוב מלכי ישראל 34 בירושלים שהוקם בשנת 1860, מפעל פילנתרופי שהקים לודוויג שנלר מיסיונר פרוטסטנטי שהציל ילדים נוצריים ארמניים מסוריה-ביקור בישיבת תפארת ישראל המלכים ישראל 44 ובית מינכן בית כפרי גרמני בירושלים וכל התגוררו בבית זה אנשי סגל שעבדו בשנלר.
מדריך טיולים ויעוץ לפעילות תיירותית בירושלים, מורה דרך לסיורי איכות מרגשים בשכונות ירושלים,מורה דרך לסיורי אמנות לאדריכלות בירושלים, סיורים קולינריים בירושלים,סיורים וטיולים בירושלים הקברות צדיקים, סיור היציאה מן החומות בירושלים, סיורי הקו העירוני בירושלים, סיורים בעולם ובשטח החרדי, סיורי תצפיות בירושלים וסיורים הר מצווה בכותל.
*היסטוריה על הדרך- תשעה באב לחורבן בית המקדש .
לפני כמה שנים בימים הסמוכים לט' באב טיילתי עם משפחתי באחת מארצות המזרח, בערב ט' באב הגענו אל בית חב"ד ושאלנו את עצמנו האם יגיעו ישראלים נוספים להתאבל בערב זה. *כי הרי אחרי הכל עברו כבר 1,950 שנה מאז חורבן בית המקדש השני.
ולפתע החלו להגיע ישראלים רבים מכל האזור, לשבת על הרצפה בשקט לחשוב, להתאבל ואף לבכות על חורבן בית המקדש הראשון (586 לפניה"ס) ובית המקדש השני (70 לספירה) שנחרבו ביום הזה, יום ט' באב.
הייתי בן 18 כשקראתי בפעם הראשונה את הפסוקים של חורבן בית המקדש הראשון בסוף ספר מלכים
" _וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ–הִיא שְׁנַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל:בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עֶבֶד מֶלֶךְ-בָּבֶל-יְרוּשָׁלִָם *וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-בֵּית גָּדוֹל, שָׂרַף בָּאֵשׁ* . " אני זוכר שפרצתי בבכי, בפעם הראשונה בחיי בכיתי על החורבן שהתרחש אלפי שנים לפני שנולדתי. עברו כמה שנים כשהייתי בצבא התגלגל לידי ספרו של יוספוס פלביוס המתאר את חורבן בית המקדש השני תיאורים קשים ומרתקים אשר צובעים את התקופה בצבע עז – "במשך אותו היום כבשו העייפות והפחד את רוח הלחימה של היהודים, ברור היה שלא יהיו יכולים להחזיק מעמד זמן רב… הרומאים הניסו את היהודים עד המקדש, *חייל אחד תפס אבוקה של עץ בוער… והטיל את האש לתוך המקדש , כשהתרוממה הלהבה השמיעו היהודים זעקה כגודל הצער וכולם חשו להצלתו (של המקדש), והסיחו כל דעתם מחיי עצמם ולא חסו על כוחם עכשיו שהולך ליעלם המקדש שהיו שומרים עליו מכל משמר_ …"
את גודל החורבן והעצב אנו נראה בפסוקים ומדרשים רבים המתארים את החיים כטפלים וחסרי טעם ללא בית המקדש וללא ירושלים, אחד התיאורים החזקים מופיע בספר תהילים כאשר מבקשים מגולי ירושלים לשיר את שירת המקדש והם עונים:
" *איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני* …"
החורבן מלווה בממצאים ארכיאולוגיים רבים המתארים את חורבן הבית, אחד האתרים בהם אפשר לחוש את החורבן בצורה מוחשית הינו *הבית השרוף*. רוצה להביא לכם חלק מהדברים המרגשים אותם כתב פרופ' נחמן אביגד הארכיאולוג שחשף את המקום
"_ *הפיח שלט בכל*. הוא כיסה את הקירות המטויחים ודבק בכל חפץ. בזמן העבודה השחירו גם פני העובדים… *סימני השריפה היו מוחשיים כל כך עד שנדמה לך שעדיין אתה מרגיש את להט החום ואת ריח השרפה* ._
ברור היה לנו ללא צל של ספק, שבניין נהרס עם חורבן ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. לראשונה בתולדות החפירות בירושלים נמצאה עדות ארכיאולוגית מוחשית וברורה כל כך לשרפת העיר.
על מראות ההרס המרשימים מבחינה חזותית נוסף אלמנט רגשי. כל אחד מאתנו ראה בדמיונו את לגיונות הרומאים מסתערים על העיר העליונה, מעלים את בתיה באש ועורכים טבח רב…
משהו מופלא התרחש בלבות האנשים שחזו בכל אלה, אנשים שניכר בהם הזעזוע הנפשי, ביקשו לקחת עמם חופן אפר או חתיכת עץ שרוף זכר לחורבן. *לא ייאמן כמה סנטימנטים רדומים עשויים להתפרץ ברגעים כאלה אצל אנשים, שלכאורה מחוסנים הם מפני חולשות אנושית מסוג זה ."
אותו ליל ט' באב במזרח היה עבורי עוצמתי ומרגש, הבנתי שלמרות מרחק הזמן, ולמרות מרחק ההבנה ישנו משהו המפעם בעם שלנו ובימים אלו הוא זוכר, *זוכר את עברו ומתוך כך חי את ההווה, ואם כך הדבר כנראה שגם יש לו, בית המקדש בער באש והיהודים מבינים שאבדה התקווה והרומאים כמו הרומאים
בשעה שבית המקדש בער הרומאים עסקו ברצח העם שנותר ובביזה של כסף וזהב כפי שמתאר יוספוס פ.
" _בשעה שהמקדש היה בוער היו שודדים את כל מה שנפל לתוך ידם, ועצום היה הטבח שטבחו את כל אשר נקרה בדרכם. זקנים לא חננו ופני נכבדים לא נשאו, וילדים וזקנים בני העם וכהנים נטבחו כאחד_."
היהודים שנשארו בחיים *נלקחו לתהלוכת ניצחון ברומא* יחד עם כלי מקדש רבים ובינהם מנורת הזהב, תהלוכה שכולה השפלה לעם היהודי. הניצחון היה כה מוחץ ומשמעותי עבור הרומאים שהם הקימו קשת ניצחון בו יש תבליט של תהלוכה זו.
על מנת להשפיל את פרובינקיה יהודה ולהראות את עליונות הרומאים על היהודים, *הרומאים הטביעו מטבע (סמל לשלטון) בו אפשר לראות חייל רומי עומד מעל אישה יהודייה בוכייה* ומעל הציור מתנוסס הכיתוב- *IVDEA CAPTA יהודה השבויה* . התחושה הייתה שאין תקוה לעם היהודי, ומכאן אין אפשרות להמשיך, *החלום על עצמאות התרחק מרחק שנות דור.
ברבות השנים קשת הניצחון ברומא הפכה למוקד תיירות לתיירים מכל העולם, אך *יהודי רומא נמנעו מלעבור תחת הקשת, הם תיעבו את הקשת כיוון שהיא הייתה סמל לשפלותם.
כל זאת השתנה ב 1947 שנת התש"ח, ביז כסליו 29.11 התקיימה הצבעה דרמטית באו"ם בה הוחלט על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
למחרת היום כינס הרב דוד פראטו, הרב של רומא, את כל היהודים מול קשת הניצחון השנואה.
נרגש עד דמעות הרב פראטו שנשא אלפי נאומים בחייו לא הצליח להוציא מילה מפיו,
ובמקום לדבר הרב החל לצעוד תחת קשת הניצחון הארורה- בפעם הראשונה זה אלפיים שנה שיהודים עוברים תחת קשת הניצחון אבל הפעם בכיוון ההפוך שצעד מצעד הניצחון של טיטוס, הרב והקהילה הלכו דרומה, לכיוון ארץ ישראל.
אך זה לא סוף הסיפור לאחר הקמת המדינה החברה המרכזית למדליות (ולפניה אמנים שונים בבצלאל) מוציאה מדליה בצד אחד שלה החייל הרומי והאישה הבוכיה, ומהצד השני אותה אישה בוכייה מחזיקה תינוק בידיה, וגבר צבר נוטע עץ חדש באדמת המולדת, ומעליהם הכותרת-יהודה המשוחררת.
עוד אבנך ונבנית
נפתלי חן- ערך הדרך.
