גולגברג היה בין ותיקי אחוזת בית ופרש מימנה מהר ואילו מנחם גילוץ היה מהצעירים והתמיד , בנה את ביתו מול "הגימנסיה הרצליה", גילוץ עלה מליטא ב 1906 והיה במפלגת "פועלי ציון". הקים את המרכז לבעלי מלאכה ועבד בחברת "כרמל מזרחי" כמנהל חשבונות והצטרף לאחוזת בית, בשנת 1911 מקים בית מסחר ביפו ולאחר מאורעות תרפ"א 1921 מקים מרכז חנויות למסחר בדרום תל אביב לתת מענה מסחרי ליהודים.
דוד וייסבורד מבעלי בית-חרושת לתעשיית גרביים בווילנה אשר בפולין ואחד העשירים של "אחוזת בית תל אביב". דוד וייסבורד שלח את רעייתו וילדיו ליפו העתיקה, וכל למען החינוך הטוב למען ילדיו שילמדו בגימנסיה העברית 'הרצליה' מבתי הספר המובילים בעולם היהודי בכלל. דוד וייסבורד בנה ביתו ברחוב לילינבלום,והוא נשאר לנהל את עסקיו ברוסיה ורק אחרי מלחמת העולם הראשונה חוזר לארץ ישראל למשפחתו. דוד וייסבורד היה בין בוני בית-הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בתו רחל נדיבי הייתה אשתו של יהודה נדיבי ז"ל, מזכיר עיריית תל-אביב רבות בשנים. מרדכי וייסר עולה לארץ ישראל ליפו בשנת-1905 עם אשתו חנה ושלושת ילדיהם הקטנים. קצת צפונית ליפו לחוף ימה של יפו החדשה הקים מרדכי וייסר יחד עם מתתיהו וינוקור בית-חרושת ומפעל לחביות עץ ליקבים. וייסר והאדון וינוקור הצטרפו לשכונת הפרברים 'אחוזת-בית'. מרדכי וייסר בנה את ביתו ברחוב לילינבלום 15 לאחר זמן קצר מוכר את ביתו ובונה ממש ליד את ביתו החדש. בשנת-1912 הגיע ליפו תל אביב משה אברבנאל והציע שיוקם בתל אביב בית סינמטוגרף -ראינוע. הוועד התנגד אחוזת בית לא אהב את הרעיון , אך מרדכי וייסר היה במיעוט ודווקא התעניין מאוד, מרדכי וייסר נכנס לשותפות עם אברבנאל, ויחד הקימו את ראינוע"עדן" בקצה לילנבלום פינת רחוב פינס, בשנת-1913 קיבלו וייסר ומשה אבארבאנל אישור מוועד "אחוזת בית" תל-אביב זיכיון הפעלה למשך 13 שנים והסרט הראשון היה "ימי פומפיאה האחרונים", למעשה ניתן לומר שמרדכי וייסר מתחיל את הרעיון של "עיר ללא הפסקה" בתל אביב.
בשנת-1917 בזמן הגירוש התורכי של יהודי תל-אביב, יזם מרדכי וייסר והקים חברה לדאגה כלכלית למגורשים וחתם חוזה לאספקת מזון לצבא הגרמני ומקום שהותו בישראל היה בעפולה ובצמח. בנסיעה לכיוון זכרון-יעקב וטנטורה רצה לפגוש את מאיר דיזינגוף וחלה במגפה במחלה. מרדכי וייסר חוזר לטבריה ושם נפטר בגיל הצעיר 41, ממש שכשהתדיין על קניית מרחצאות טבריה-איש עסקים ואיש אוהב ציון ויהודים.
יצחק חיותמן היה מהדוחפים הגדולים להקמת תל אביב ומראשוני ומקימי "העיר הלבנה", עלה ליפו מאוקראינה בשנת 1890 והיה ותיק יחסית בארץ, התמחה והצליח במסחר, חיותמן הקים יחד עם מיכאל הלפרין אירגון לוחם לאומי ועבר לטנטורה לעבוד עם מאיר דיזינגוף במפעל הבקבוקים של הברון,יצחק חיותמן עבד שמונה שנים במושבות הצפון בתנאים קשים ובעיקר במטולה,בשנת 1904 היה "לסוכן של זינגר" ופתח חנות או סוכנות ברחוב בוסטרוס ההיסטורי, כיום רחוב רזיאל,
אם וייסר היה יהודי בעל מעוף בענייני סרטים ומרחצאות, הרי שיצחק חיותמן היה בלא ספק אחד מיוזמי הרעיון להקמת העיר העברית הראשונה. הוא נולד באוקראינה ב-1867 ונחשב למתקדם בכל דבר שנגע בו. חיותמן עסק במסחר ועלה ארצה בשנת 1890. מיד אחר-כך חיותמן עבד בכרמי ראשון-לציון והשתתף עם מיכאל הלפרין בייסוד אגודת הפועלים הראשונה על בסיס לאומי לוחם ובארגון צבאי. משם עבר לטנטורה והיה סגנו של מאיר דיזנגוף בניהול בית-החרושת לבקבוקים. בשנת 1896 נבחר יצחק חיותמן יחד עם בני איכרים ופועלים ותיקים להתיישבות במושבה חדשה שיסד הברון בגליל העליון – מטולה. שמונה שנים עיבד את אדמתה בתלאות ובמחלות וסייע בגאולת קרקעות בגליל,החנות והסוכנות של חיותמן יצחק הייתה מעין "לשכת מודיעין" , עזר בהתאקלמות לעולים חדשים יהודיים ושוחח איתם על הקמת שכונה יהודית, יצחק חיותמן התייעץ רבות עם סוכובולסקי דנין ורבה הייתה הערכתו של חיותמן לסוכובולסקי דנין. יש להזכיר את האדון אברהם גרשון איש שפעל רבות למען תל אביב ולא נותנים מספיק כבוד לאברהם גרשון, לדעתי כפי שנתנו כבוד רב למאיר דיזינגוף יותר מהאיש שפעל רבות עקיבא אריה וייס. אלכסנדר (סנדר) כהן ירושלמי ונולד ב-1870 . בהיותו בן 19 היגר לארגנטינה וישב לו בחוות 'קרית משה' של חברת יק"א. בשנת-1895 עלה ארצה חזרה, בשל יחסם הרע של והלא נעים של הפקידי הברון. אלכסנדר (סנדר) כהן גר לו במושבה בבאר-טוביה ועסק בחקלאות ומכר מוצרי מכולת. בשל קשיים כלכליים עזב את החקלאות וחזר ליפו העתיקה בשנת-1895 אלכסנדר (סנדר) כהן עבד בבית המחר ובעסק של קרוב משפחתו מר יחזקאל דנין, יחזקאל דנין גורם לו להיכנס לפרוייקט "אחוזת-בית" תל אביב.
האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי נולד בביאליסטוק בתחילת שנת 1868 ועלה בגיל 18 ליפו. ביפו פתח רכש חנות מכולת ובמשך הזמן התפתח וגדל בעולם המסחר ומסחרו היה ליצוא שקדים, שמן זית, דבש וענבים מהמשקים של יהודי המושבות, האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי היה הנחשון הראשון שייבא ליפו גופרית וכלי גיפור לפרדסנות. האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי התחתן עם רחל בת יהושע ילין ודאג לדיבור עברי בבית דנין שהיה בית-ועד לפיתוח"אחוזת בית" וכמו 'לשכת מודיעין' לעולים החדשים שהגיעו ליפו. האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי היה ממייסדי ובונה ספריית 'שער ציון' ולשכת 'בני-ברית' ביפו ליד שדרות ירושלים, גן-הילדים העברי הראשון והמועצה להשלטת השפה העברית. בשנת-1902 מינה אותו בנימין זאב הרצל את הפצת השקל הציוני ומניות 'אוצר התיישבות היהודים' בארץ ישראל. האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי היה בין יוזמי הקמת "הפרבר החדש" היא אחוזת בית ושוחח רבות גיסו דוד ילין שהיה לו ניסיון בהקמת שכונות מחוץ לחומות בירושלים והיו רעים להתרועע במגוון נושאים. להיסטוריה של תל-אביב נכנס האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי כאחד מהחמישייה ההיסטורית של המייסדים של "אחוזת בית". יחזקאל דנין -סוכובולסקי בנה את ביתו ברח' הרצל פינת ליליינבלום בנה בעבודה עברית מלאה של יהודים מה שלא היה מובן מאליו בתקופה זו. האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי היה יוזם, ושותף בבתי-החרושת לספירט ביפו, לשימורים בזכרון-יעקב, לבשמים ביפו, למכונות ויציקה (של שטיין) ביפו, מפעל לרעפים במוצא, האדון יחזקאל דנין-סוכובולסקי גידל וסחר בגידול ושיווק טבק.
האדון יחזקאל דנין – סוכובולסקי ויתר על נתינותו ואזרחותו הרוסית והתעתמן, האדון יחזקאל דנין – סוכובולסקי רשם על שמו קרקעות רבות בארץ-ישראל כמו אדמת "גאולה" בתל-אביב, אדמות בראשון-לציון ועין הקורא, אדמות ברחובות ובחדרה, שבעליהן לא יכלו לרשמן על שמם בגלל נתינות זרה, יחזקאל סוכולובסקי דנין נפטר בתל-אביב סמוך ליום הולדתו ה-78, ב-1946. אלחנן ליטוינסקי נולד באודסה בשנת-1852 והיה בוגר בגילו יותר כל אחד מבין 66 המייסדים. אלחנן ליטוינסקי עלה בשנת-1880 ליפו,אלחנן ליטוינסקי בנה ועבד בעזה טחנת-קמח עבר ליפו העתיק, אלחנן ליטוינסקי התיישב בראשון-לציון, אלחנן ליטוינסקי חזר ליפו והצליח בסחר העצים. אלחנן ליטוינסקי הקים ויסד בית-חרושת לחביות וזה בא מהצורך לייצר חביות לענף הגפנים והיקבים. אלחנן ליטוינסקי נחשב לאחד העשירים והמיושבים בין מייסדי אחוזת בית תל אביב, וביתו ברחוב אחד העם היה כמבצר גבוה שונה ומפואר מכל בית אחד,אלחנן ליטוינסקי נפטר בשנת-1916. בניו רכשו שטחי אדמה גדולים בסדר גודל של אלפי דונמים ובניו של לטווינסקי הקימו את שכונת תל-ליטוינסקי, ממזרח לתל-אביב וכיום שמה תל-השומר. דוד מזרחי נולד בירושלים ב-1865 ועבר ליפו ב-1899, עוסק במסחר וממכר לצבא התורכי, דוד מזרחי סיטונאי גדול בתחום מוצרי מכולת ובשל הקרבה לתורכים היה מספר למאיר דיזינגוף מה תוכניותיהם.
ראובן סגל מצעירי "אחוזת בית" בונה בית, נשא לאשה את רבקה לבית אשכנזי ממייסדי זכרון-יעקב, סוחר ופותח חנויות בסוק א דיר (השוק היווני) והתפתח לרחוב בוסטרוס(רזיאל של ימינו) ביפו.
במלחמת העולם הראשונה קנה ראובן סגל מצרכי מזון מהמגזר הערבי ומכר אותם לצבא הגרמני והתורכי בסביבת טול-כרם ושוויקה- בתחילת שנות ה-20 מכר ראובן סגל את ביתו שברחוב השחר ובנה לו וילה ענקית "בצפון תל-אביב" של אותם הימים ברחוב אידלסון בין הרחובות משה הס לביאליק.
מיכאל פולאק סוחר עשיר שגר לו ברחוב הרצל פינת אחד העם, עסקן ציבורי ואיש נדיב, בהיות מיכאל פולאק בן 50 נפטר מיכל פולאק ואחיו אליהו אהרן פולאק מגיע לתל אביב ויורש את הבית, אליהו פולאק מגדיל את הבית ובונה קומה שנייה, על שמו רחוב מיכאל והיכל התלמוד באחוזת בית תל אביב.
הסוחר פנחס פרידמן, איש עסקים ומקורב ללינבלום ואחד העם, ממייסדי "שער ציון", סוכן בכיר של ויסוצקי, העלה את אישתו אלקה פרידמן והילדים שילצדו בגימנסיה הרצליה ובנו את ביתם ברוטשילד 4 ואחד המייסדים העשירים היה- יעקב פרלשטיין שבנה את ביתו בלילינבלום 32, פרידמן ניהל את הפירמה טורקניץ-פרלשטיין ויעץ סחר במסחר של קמח בסיטונאות, לאחר מלחמת העולם הראשונה התאוששה תל אביב ויעקב פרלשטיין קונה אדמות מדרום ליפו ועליהן מקימים את חולון בת ים וממייסדי בית וגן(בת ם), הבן שלו הוא האדריכל יצחק פרלשטיין והחתן שלו מרדכי מאיר -האיש שבנה את "מגדל שלום".
שמואל אידלסון עולה מרוסיה ונושא לאישה את רחל לאה ביתו הבכורה של אהרון אייזנברג האגרונום המפורסם מרחובות אחותה יהודית התחתנה עם חיים הררי ממייסדי "אחוזת בית" ומראשוני פקידי אפ"ק.
יעקב שלוש, גזבר בנק אפ"ק-הוא נולד ביפו העתיקה ב-שנת 1880 לאביו אהרן שלוש שקנה את האדמות מצפון ליפו ועליהן נבנו "נווה צדק" וחלק מאזור כרם התימנים, שני אחיו, אברהם-חיים ויוסף-אליהו היו הקבלנים שבנו את "הגימנסיה הרצליה" ובתים רבים באחוזת בית, יעקב שלוש שלא כמו הרבה ממשפחתו פנה לצד הפקידותי ונעשה לבנקאי, היה 41 גזבר הבנק וחקר את השפה העברית והערבית. סיפור הקמתה של הקרן הקיימת והקשר לתל אביב: טיולים וימי גיבוש מוצעים לקבוצות ימי הולדת "אפטר קורונה" גם לזוגות ומשפחות- "סיור באחוזת בית" , "סיור סיפורי אהבה בנווה צדק", "סיור אריק איינשטיין מזמר ומרגש" , סיור בשרונה הטמפלרית, "סיור בעקבות סופרות בתל אביב", סיור "ימים אדומים" בתל אביב, סיור מודרך וטיול בנמל תל אביב. טיולים מודרכים בעיר תל אביב "עיר עולם" לפי התאמה ותפירת הסיור לפי הענין ורצון המטיילים, ההדרכה תמיד תהיה בשפה עשירה וגם עכשווית, סיפורים ופיקנטריות תל אביביות, היכרות גם עם החצר האחורית, היכרות עם שכונות תל אביב, השווקים של תל אביב, האדריכלות והאמנות התל אביבית
סיורים מודרכים בתל אביב לקבוצות מוסדות , משרדי ממשלה, תיירים וגמלאים באלובת בית תל אביב.
סיפורי מנהיגות ומנהיגים של מייסדי תל אביב של אנשים שהגיעו מכל רחבי העולם ובנו "פרבר בתל אביב".
עקיבא אריה וייס- אדריכל ומתכנן ערים ומיוזמי "אחוזת בית" תל אביב, שען, איש עסקים, בשנת 1906 עקיבא אריה וייס עולה ארצה עם אשתו וילדיו, מכוננים אסיפה ועקיבא נבחר ליושב ראש האגודה עד 1910 ואחוזת בית הופכת להיות תל אביב, עקיבא אריה וייס אהב מאוד אדריכלות וגרמני שזיהה את כשרונו הציע לו ללמוד בגרמניה על חשבונו אך האב חשש שיחטפו אותו או יאונה לו רע.
עקיבא אריה וייס היה ליושב ראש "גאולה" בלודז' ונדלק על הרעיון הציוני במיוחד מהרצל, הרצל כתב שצריך להקים ערים תעשייתיות ולהתפשט בארץ בתעשייה בסיגנון הערים באלטנוילד-עקיבא אריה וייס עולה עם משפחתו ב1906 , עקיבא וייס מעלה רעיון של קניית אדמה ולהקים עיר עברית עם רחובות וניקוז. עקיבא אריה וייס השיג הלוואה מהקק"ל ודאג "ליחידת המריצנים" שהיה להם תפקיד חשוב בישור הקרקע.
לאחר סיום שלב א' והקמת "אחוזת בית" מבקש עקיבא ארייה וייס לקחת עוד הלוואה ולהקים עוד שכונות לתל אביב ואנשי אחוזת בית מתנגדים, עקיבא מתפטר ונשאר לו זמן ללמוד ממש אדריכלות בברלין בטכניקום ומקים בארץ את "חברה חדשה", עקיבא אריה וייס מבוני ראינועדן, תכנן להקים "חשמלית" ולא הצליח.
מאיר דיזינגוף– ראש העיר הראשון של תל אביב עד שנת 1936 עת הלך מדום לב, לאחר התארגנות של עקיבא אריה וייס בהקמת הפרבר החדש הצטרף אליו מאיר דיזינגוף, בשנת 1922 תל אביב נפרדת מעיריית יפו הערבית ותל אביב נעשית יהודית נטו,מאיר דיזינגוף מונה כראש המחלקה לסחר ותעשיה, עקיבא אריה וייס היה קונסול בישראל וכשמגיע המלך אלבר עקיבא מקבל אותו ברוב פאר והדר..סיפור לימודי הכימיה באוניברסיטת סורבון והיכרות עם הברון אדמונד דה רוטשילד ואף מחזיר אותו לנהל את טאנטורה.
שלמה אבולעפייה ורבקה אבולעפיה לבית פריימן- הנין של רבי חיים אבולעפייה ממגורשי ספר והיה באיזמיר עם תלמידיו עד שדהאר אל עומאר מבקש מימנו שיעלה לטבריה עם תלמידיו וכך מחדש את הישוב היהודי בטבריה, סבו היה רבי ניסים חיים אבולעפייה הרב הראשי של ירושלים ב1855 והראשון לציון. ניסים בכר המכובד מנהל רשת בתי הספר "אליאנס" הציע לשלמה אבולעפייה משרת מורה לצרפתית וערבית, נישא לתלמידתו יהודית פריימן ובכורו היה רפאל אבולעפייה איש ניל"י ונהגי הפרדות ומנהל "משגב לדך".
שלמה אבולעפייה גר ברחובות ועברו ליפו העתיקה ובהמשך לנווה צדק לבית ברחוב שלוש פינת רחוב רוקח,בבית אבולעפייה התגורר ש"י עגנון בקומה העליונה ושם כתב את "עגונות"(יש האומרים בבית אמזלג).
שלמה אבולעפייה רכש אדמות מההתחלה באחוזת בית, אבולעפייה חלה ונסע לרופא בביירות ושם נפטר.
אבולעפייה טמון בית הקברות של יפו ונפטר בביש מזל שבועיים לפני "הגרלת הצדפים" בכרם ג'יבאלי.
כשהתאלמנה רבקה אבולעפייה אביה שהיה ממיסדי ראשון לציוןואמא נפטרה בראשון לציון, חזר לוורשה והציע לה גם לחזור לוורשה אך בנתה את ביתה ביהודה הלוי 20 ואחר כך עברה לרחוב חובבי ציון שם נפטרה בגיל 86 בשיבה טובה ,לרבקה ושלמה אבולעפיה היו שמונה ילדים: רפאל אבולעפיה , רחל בית-הלחמי(היתה נשואה לדוד בית הלחמי מורה ומנהל בתי ספר בניכר, חלוץ העליה השנייה ובוגר המחזור הראשון של "הגימנסיה הרצליה", גדעון אבולעפיה, אלישבע ריגלר, יעל בכנר, אבנר אבולעפיה ועליזה שלוי, בוסתנאי אבולעפיה(מראשונה המהנדסים בישראל וממתכנני נמל יפו וסלל כבישים רבים בישראל ).
ד"ר חיים חיסין שעלה מבילרוס, איש הבילו"יים,רופא ומראשוני תל אביב(גר ברוטשילד 12 שני בתים מדיזינגוף מאיר וצינה, חיים חיסין עבד עבודת אדמה במקווה ישראל ולאחר מכן בראשון לציון עיר היין ועבד גם כעגלון בקו יפו ירושלים, הקים ויסד את "מושבות הוועד האודיסאי" בנחלת ז'בוטינסקי, עין גנים ובאר יעקב, רופא תל אביב החדשה ואיש הסניטציה והניקיון, הייתה תקופה שהיו רק שני רופאים בתל אביב ד"ר ליאון פוחובסקי וד"ר חיים חיסין, ב 11/1/1912 הקים יחד עם שישיה רופאים בבית הרופא דב מאיר קרינקן את "האגודה המדיצינית עברית יפו בישראל", מנחם שטיין ובת שבע יונס גוטמן היו חלק מהאגודה. ד"ר חיים חיסין בזמן מלחמת העולם הראשונה גורש ליבניאל ואשתו חזרה לרוסיה, חיסין תרם להתפתחות הבריאות בגליל והחליף את ד"ר גרין שהלך לעולמו, חיסין חוזר וגם אשתו לתל אביב חזרה ונקבר בבית הקברות של טרומפלדור בתל אביב , שכונת "תל חיים" ממזרח לאיילון ולפני גבעתיים קרויה על שמו. שמואל טאג'ר עלה מסופיה בולגריה עם רבו לירושלים והתחתן בירושלים עם סולטאנה,ירדן ליפו והיו ממקימי אחוזת בית תל אביב ובנו את ביתם בשדרות רוטשילד 3 , ביתם הבכורה ציונה טאג'ר ובנה של ציונה אברהם כ"ץ עוז ממקימי קיבוץ נחל עוז, הנין הוא אראל מרגלית יזם ההי טק וחבר הכנסת לשעבר. יחיאל יחיאלי– מלמד ומורה עוד בניכר, לימד ביפו ובבית ספר חובבי ציון ביפו ובנווה צדק בסוזן דלל היום ועל שמו הרחוב יחיאל יחיאלי החוצה את מרכז סוזן דלאל, יחיאל יחיאל קבור בבית העלמין טרומפלדור.
בן ציון מוסינזון– מחנך ומורה לתנ"ך, מנהל הגימנסיה הרצליה וממקימי "אחוזת בית תל אביב". משפחת מוסינזון היתה אמורה לעלות כבר בשנת 1882 בעליה הראשונה ובשל צו עותומאני לאיסור עליה נתקעו באודסה, מוסינזון היה מורה ומנהל בית ספר בחו"ל ולמד מספר תארים עד שעולה ליפו תל אביב.
בן ציון מוסינזון מבקר בישראל בשנת 1904 יחד עם חיים בוגרשוב במסגרת הקונגרוס הציוני ותוכנית אוגנדה לעלות לישראל ולהתחבר לעולם הציוני ולא לאוגנדה או אחרת ומי שיזם כל זאת היה "אחד העם" וכשחזרו לשוויץ המליצו ויעצו ליהודה לייב מטמון הכהן לעלות לארץ ישראל ליפו תל אביב- בשנת 1909 משפחת מוסינזון היתה בין 66 המשפחות של מקימי תל אביב, בשנת 1938 במרד הערבי נהרג בנו דוקטור דוד מוסינזון שהיה הווטרינר של עמק יזרעאל בעלות רכבו על מוקש יחד עם אהרון אטקין וחיים שטורמן.
סיורים וטיולים גיבושים בעקבות ראשוני תל אביב באחוזת בית של תל אביב הקטנה והגדולה.
יהודה לייב מטמון הכהן– יהודה מטמן נולד באוסטיה ברוסיה, התקרב לרב שמואל מוהליבר, היה חלק מאגודת "בני משה" הסודית והתומכת ביהודים, לימד מדעי הטבע בניכר והתחתן עם פאני(פאניה) שהייתה מורה לציור בגימנסיה העברית, באוניברסיטה בברן למד עם בן ציון מוסינזון וחיים בוגרשוב– הרעיון לגימנסיה עברית הועלה על ידי מנחם אוסישקין, חיים בוגרשוב, בן ציון מוסינזון ומנחם שיינקין, בשנת 1903 מקים יהודה מטמון מטמון הכהן ופאני אשתו "גימנסיה עברית" שלימדה בעברית ולפני כן ניהל את בית הספר העברי הראשון(אין תמימות דעים מי הראשון ורובם אומרים בית ספר "חביב")
יהודה לייב מטמון הכהן ואישתו פאני היו מראשוני אחוזת בית תל אביב והקים את "הגימנסיה הרצליה", יהודה לייב מטמון הכהן נפטר בגיל 70 וקבור בבית העלמין בטרומפלדור ועל מצבתו עיצוב של הגימנסיה הרצליה.
"דוד סמילנסקי הקבור בבית הקברות בטרומפלדור תל אביב" – פובליציסט, עיתונאי וסופר, חבר הוועד של אחוזת בית תל אביב ועובד עיריית תל אביב לאחר ימים והכי חשוב ממייסדי תל אביב.
יהודה לייב פוחובסקי- רופא ומראשוני המנתחים בארץ, מנכ"ל בית חולים "שער ציון" ואולי תחילתו של איכילוב וזה היה כבר בנווה צדק, מנכ"ל בית חולים ליולדות "גלעד" שהיה ברחוב לילינבלום בביתו הפרטי באחוזת בית תל אביב הקטנה וקבור בבית הקברות של טרומפלדור עם מייסדי תל אביב הרבים.
שלמה פלורנטין- קבלן בנין ממוצא סלוניקאי ואיש עסקים כבר ביוון והקים את שכונת פלורנטין יחד עם דוד אבאברבאנל, פלורנטין מפירנצה במקור ויש קצת משחק מילים, עסקו בביטוח ויצוא יבוא טבק, בשנת 1924 עלה לארץ עם עסקנים נוספים ופחורנטין קונה את אדמת קרית שאול ובשנת 1929 בנה את פלורנטין .
"מנחם שיינקין קבור בטרומפלדור" – מורה ומחנך , עסקן ציוני ומבוני תל אביב, ממקימי מרכז בעלי מלאכה, שיינקין המליץ להחליף את השם אחוזת בית לתל אביב בעקבות הספר "אלטנוילנד" של הרצל המדמה חדש וישן-"תל אביב", ממתנגדי הקמת הקיוסק של צל אביב, יחד עם שלוש ועקיבא אריה וייס מקימים חברת נדל"ן וקונים אדמות רבות, "ועד להקלת המשבר" הוקם על ידי שיינקין ודיזינגוף במלחמת העולם הראשונה לוודא שהרכוש היהודי ישאר תל אביבי ויהודי וכן תיירים שנתקעו בארץ ועזרה הדדית. סיור תל אביבי בעקבות מאיר וצינה דיזינגוף ופועלם לצד הרופאים חיים חיסין ופוחבסקי-סיור בעקבות תחילתה של הגימנסיה הרצליה עם בן ציון מוסינזון, יהודה לייב מטמון הכהן ומנחם שיינקין ובוגרשוב.
סיור תל אביבי בעקבות נשים מייסדות וחלוצות שהן עמוד התווך של "אחוזת בית" תל אביב.
. עוד לקריאה – מאמרים- חומר מקצועי תיירותי עד טיול וסיור www.siyuerboutiqe.com www.efitours.co.il
