סיור לקבוצות וימי הולדת במשכנות שאננים, סיור במחנה ישראל של הרדב"ש, סיור בשכונה השלישית נחלת שבעה, סיור בבית דוד ובית הרב קוק, סיור בשכונה החמישית "מאה שערים" בירושלים.
סיור בעקבות היוצאים מהרובע היהודי בעיר העתיקה לצד דמויות ירושלמיות. היציאה מן החומות של ירושלים הוא תהליך ארוך של יציאה ממקור הכוח והבטחון למקום פתוח ועירום מבתים, מקום שכוח אל ובהמשך הבינו המתיישבים שראוי וכדאי לצאת אל מחוץ לחומות ירושלים בגלל האוויר הצח, בורות המים הנקיים לעומת המחלות שהיו בעיר העתיקה של ירושלים.
"היציאה מן החומות היהודית": הצפיפות הרבה באמצע המאה ה 19 הייתה רבה וגרמה למלות אפידמיולוגיות, כולירע וטיפוס, איכות החיים יורדת וירדה כל הזמן, תופעה כלל עולמית של התפתחות העיר הישנה והקמת שכונות חדשות ובמקרה של היציאה מן החומות היהודית חייבים לציין את סיר משה מונטיפיורי שעשה המון למען יהודי העולם ויהודי ירושלים (ויפו), סוגי שכונות: שכונות ירושלמיות שנבנו מפעילות פילנטרופית של עשירי ירושלים ומחוצה לה, "שכונות כולל" שנבנו למען תלמידי וחסידים ויוזמות עסקיות למכירת בתים, "שכונות הנצחה" שהוקמו להנצחת יקירים כמו "שכונת הקדש" למען הקהל הרחב.
היציאה מן החומות הנוצרית הירושלמית:
תחילת היציאה הנוצרית מחוץ לחומות ירושלים באמצע המאה ה 19 עם יציאת הקפיטולציות, היתרים למעצמות המערב לבנות בירושלים ומחוצה לה, הראשון שבונה הוא סמואל גובאט הבישוף הפרוטסטנטי בשנת 1852 את המבנה על שמו בהר ציון(בית ספר גובאט), אדם נוסף שבנה היה ג'ימס פין הקונסול הבריטי שהקים את בית הקיץ שלו באיזור "כרם אברהם" וליד שנלר ברחוב שבטי ישראל של ימינו. לאחר מלחמת קרים בשנת 1853-4 הצאר הרוסי הקים חברה ממשלתית להגעת צליינים לארץ ישראל וגרם לעליה גדולה עקב הדאגה מקרוב לכל פרט כולל אחיות ורופאים מלווים עד מגרש הרוסים.
הקמת מוסדות לאורך רחוב קינג ג'ורג' בירושלים והוא מנזר ראטיסבון של האחים המומרים הצרפתיים וצמוד לחומות העיר העתיקה הקימו מתחם צרפתי-הנוטרדאם, בית החולים הצרפתי סן לואי, "מנזר סן ונסן דל פול".
המגמה הנוצרית מעצמתית הייתה דתית לחלוטין או למטרות חינוך, אכסון צליינים, מיסיון וסעד.
"החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים בארץ ישראל" שהייתה מסיונרית והקימה את בית הספר האנגלי ובית החולים האנגלי, "בית החברה המיסיונרית האנגלית" ועוד. בניה והשתקעות של מדינות וממשלות ובתכלס היתה זו דאגה לצליינים שלהם ודגמא לכך היא: "החברה הפרבוסלאבית הרוסית" שנהנתה מאוד מהכוח הפוליטי הרב של הצאר הרוסי. בתים פרטיים של אישים נוצרים כמו :בית מחניים של יוהנס פרוטיגר או בית תבור של קונרד שיק.
בין המתכננים הפונקציונליים היו קונרד שיק ותיאודור זנדל הטמפלרי שבנה רבים מבתי המושבה הגרמנית ובתים ברחבי העיר כמתכנן עצמאי רב יוקרה, "מגרש הרוסים" הוא דגומא לבניה מאסיבית פונקציונלית
היציאה המוסלמית מן החומות:
הצפיפות הירושלמית מוסלמית הייתה גדולה ויותר ואף המוסלמים יוצאים מחוץ לחומות ועיקרם הקימו את ביתם בחלק הצפוני של ירושלים ומצפון לחומות באיזור שייח ג'ראח, "שכונת החוסיינים", "אמריקן קולוני" ומדרום מזרח הקימו את הסילוואן אעל פי שתחילתה הייתה מעובדים בתחום הבנייה מחברון שישבו בקצה ולאחר ימים ממחנה הקימו את "כפר הסילוואן" צמוד לשכונה התימנית היהודית של השילוח.
שכונה ערבית קטנה הוקמה באיזור רחוב הנביאים או רחוב הקונסולים היא "שכונת הנאשאשיבים".
השכונות הראשונות מחוץ לחומות:
- שכונת משכנות שאננים משנת 1860- בביקורו הרביעי של סיר מונטיפיורי הוא קונה 18 דונם מעל בריכת הסולטאן, היה מאוד קשה למכור לנתין זר שטח עותמאני ירושלמי והוצא צו מיוחד שמשה מונטיפיורי יוכל לרכוש שטח אדמה קטן במחיר 1000 לירות, התכנון להקמת בתים מרווחים ונעימים ולא כמו העיר העתיקה, 16 בתים(חדרים גדולים), שני בתי כנסת -ספרדי ואשכנזי ומקווה טהרה אחד.
- חשיבות משכנות שאננים בראשוניות והיא הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות ואחרי תבואנה עוד ועוד.
- שכונת מחנה ישראל- השכונה השנייה מחוץ לחומות ותחילת עם הרדב"ש(מגדולי יהדות מרוקו)-רבי דוד בן שמעון שדגל לצאת מהעיר העתיקה, לעבוד ולקדם את התפתחותה של ירושלים.
- השכונה הוקמה ב 1867 ואדמותיה היו נמוכות לסביבתה ולכן היו הרבה הצפות בחורף ומחיר הקרקעות היה בהתאם זול ולכן בשכונת "מחנה ישראל" לא היה רווי ורק 30 בתי אב.
- שכונת נחלת שבעה- השכונה השלישית מחוץ לחומות שהוקמה בשנת 1869 על ידי 7 מיוצאי הקהילה האשכנזית -יהושע ילין, יואל משה סולומון, יוסף רבלין, מיכל הכהן, בנימין מסלנט(בנו של הרב שמואל מסלנט)חיים הלוי ואריה הורוויץ.
- היה תקנון לשכונת נחלת שבעה ובתחילה לא עברו אליה ואנשים חששו מלגור בה עד שיוסף ריבלין מוציא קול קורא ליהודי העיר העתיקה ואז השכונה מתאכלסת גם על ידי ספרדים.
- שכונת בית דוד- שכונת בית דוד הרביעית מחוץ לחומות שהוקמה בשנת 1873 בכספי הנדיב דוד רייז לאחר שהתארח בנחלת שבעה באחת השבתות ויוסף רבלין נואם ומדבר על הרחבת נחלת שבעה ואז הקימו שכונה מצפון לה גם לבעלי קושי בנשימה, מקום גבוהה ונקי יותר, אוויר נקי ועוד.
- שכונת מאה שערים- השכונה החמישית מחוץ לחומות והוקמה בשנת 1874 על ידי "חברת בוני ירושלים", 100 מאוגדים פשוטי עם ללא תקציב רב, שטח רחוק ומרוחק מרחוב יפו וזול יחסית נקנה מאנשי "ליפתא", מתכנן השכונה היה קונרד שיק, "שכונת מאה שערים" נבנתה כשכונת חצר עם שש כניסות שונות, בור מים ובשנת 1890 היו כבר 200 בתים ו 800 תושבים.
קצת על מקימי נחלת שבעה-
יוסף רבלין- רבלין היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים, בנו של אברהם בנימין רבלין והתחתן עם לשרה ציפה גולדשמיד , בגיל עשרים (1857) הקים את חברת "בוני ירושלים" שתפקידה להקים שכונות מחוץ לעיר העתיקה של ירושלים, עמד בראש "הוועד הכללי כנסת ישראל" שחיבר את כל קהילות אשכנז ובאישי כינו אותו" "ר' יאשע דער שטעטלאך-מאכער רבי יושע בונה שכונות וראה ציווי לבנות בגלל יוקר שכר הדירה של המוסלמים ליהודים והרגשה של פעמי משיח שחייבים לפתח את ירושלים הבנויה לה יחדיו.
לאחר שאשתו נפטרה התחתן שוב עם מרים לבית פיזיצר ונפטר בחוסר כל ובהלוויה יחיאל מיכל פינס הספיד.
יואל משה סולומון– שד"ר(שליח דרבנן), עיתונאי ועורך עיתון, מדפיס וממקימי פתח תקווה. יואל משה סולומון וסבו המפורסם אברהם שלמה זלמן צורף ממייסדי הישוב הישן ונהרג בפעולת טרור. בן 13 יואל משה סולומון הספיד את סבו ושנים לא רבות אחר כך נפטרו הוריו ממגפת הכולרה וכנראה זו הסיבה שלחם רבות לצאת מהחומות והקים חברה למען בניית שכונות חדשות-"בונה החומות".
יואל משה סולומון למד תקופה בליטא וחוזר לירושלים ולומד בבית מדרשו של "עי"ש"- הרב עקיבא יוסף שלזינגר שדגל בלימוד תורה אורתודוקסי וגם בבניה, הקמת מפעלים וחרושת. יהושע ילין– איש רב פעלים, מורה, מחדש השפה, בעל כתיבה בעברית כשמעטים שוחחו בעברית. בגיל 13 התארס לשרח בת למשפחה עיראקית עתירת ממון-שלמה יחזקאל יהודה אביב הפרנס, אביו דוד ילין קונה שטח בכפר קאלוניה(מוצא לימים) ורצה להקים אכסניה ומשק חקלאי אך הפאשה הירושלמי הציק לו וגם שודדי אבו גוש ורק בעזרתו של הקונסול הבריטי ג'ימס פין נרגע קצת המצב.
עוד לקריאה – מאמרים- חומר מקצועי תיירותי עד טיול וסיור www.siyuerboutiqe.com www.efitours.co.il
