"מורה דרך מדריך טיולים וימי גיבוש בתל אביב".
לאחר ירידה חדה והשארותם של חמישה יהודים בתל אביב התפתחה תל אביב בקצב מואץ והשינויים שחלו במאורעות הגדולים בשנים 1936-1939, מיום חמישי השחור, מכת הערבה, מכת חסן בק, התגייסות לצבא התורכי עד סוף מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי של יפו תל אביב.
התפתחותה של תל אביב ערב מלחמת העולם הראשונה, עקב מלחמות וארועים בבלקנים עלו לישראל ממזרח אירופה אנשי עסקים בעלי ממון רובם השתקעו בתל אביב יפו ושטחה של תל אביב עולה מי 109 דונם בתחילתה ועד ל-991 דונם ערב מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, בתחילת 1913 כתב דוד סמילנסקי שיש כבר 1000 תושבים(כולל תלמידי הגימנסיה שבאו מאירופה ודאו תמורת שכר דירה אצל התל אביביים), היו בה כך ממשיך סמילנסקי מיילדות, חמישה רופאים, חובשים, חנויות מסחר ותעשייה קלה .
הבתים שהיו מפוארים יחסית היו של עקיבא אריה וייס עם גג בצורת לוח שחמט ובתיו של הקבלן סם וילסון פולני יהודי שהיגרו לאמריקה וילה לתל אביו עם הון של 8.000 דולר, סם וילסון הקבלן בונה מאתיים בתים עד שנת 1932, בשנת 1915 היו בה קצת יותר מאלפיים תושבים, 182 בתים. תל אביב מתפתחת לאחר קניית אדמות 30 על ידי "ועד תל אביב" מצפון לרחוב השחר עד רחוב הכרמל, עוד 30 דונם קונה אברהם מויאל מצפון לרחוב השחר ועד גבול שוק הכרמל באיזור של רחובות קלישר, מוהליבר, שפר,רחוב יעבץ ויצחק אלחנן. מה שקרה בתל אביב אז קורה גם היום, בעלי ממון קונים אדמות ומחלקים לחתיכות קטנות ומכירתן יקרה וכך העיר מתייקרת וועד תל אביב מתלונן בהמשך על תופעה שהוא התחיל אותה כנראה.
בשנת 1911 הקימה קבוצה של ארבעים משפחות מיפו העתיקה ונווה שלום החדשה יחסית , בעלי מלאכה וסוחרים עם יוזמתם של שלמה לויצקי,מאיר שולמן ואחרים, הקבוצה רכשה את האדמות מיועד אחוזת בית ו"חברת גאולה" בניהולו של דיזינגוף בעזרת משכנתא דרך הקרן הקיימת לישראל וכך הוקמה "שכונת נחלת בנימין" עם רחוב צר וארוך בדם נחלת בנימין ולא ישר כמו רוב רחובות תל אביב.
נחלת בנימין הייתה חייבת מים ולכן התאחדה עם תל אביב עבור השתתפות בהוצאות ואולי בהמשך "ארנונה" ותהיה חלק מתל אביב כמו הרבה שכונות קטנות אחרות.
באותה תקופה בקיץ 1911 קנתה חברת "חברה חדשה"-קבוצה בת מאה משתתפים לערך וביניהם אברהם לב ויוסף אליהו שלוש, מנחם שיינקין,עקיבא אריה וייס, יהודה לייב אבוהב ויהושע גולדברג, "קבוצת חברה חדשה"- קנתה 65 דונם ליד נחלת בנימין מסילת הרכבת ועד כיכר מגן דוד אדום, קבוצה זו רכשה קרקעות מאדמות "מוטרו" ואדמות "זריפה" ולאחר חלוקה אלו השטחים הגדולים ביותר של תל אביב, על אדמות "חברה חדשה"- הוקמה שכונת הפקידים(ארתור רופין ודוקטור טהון), בית ספר חתירה של הגברת טהון, הקמת "עיתון דבר" ומכון המים השני ברחוב אלנבי(אז עוד קראו לו "דרך הים").
"חברה חדשה" גם התחברה לתל אביב בשנת 1913 לאחר שמכרה חלק מאדמותיה "למרכז בעלי מלאכה", על אדמות "חברה חדשה"- הקימו את שכונת "מחניים". "חברת הכשרת הישוב" של ההסתדרות הציונית קטנה בשנת 1909 עם תחילת פעילותה את "אדמות בדרני" בין כיכר מוגרבי וקצהו הדרומי של רחוב בן יהודה לים ואת "אדמות קראקרה" מצפון לאחוזת בית ועד רחוב גורדון ולפתע יש חיבור של תל אביב אל הים התיכון.
70 דונמים נמכרו משטח זה להקמת "מאה שערים" התל אביבית "ונחלת יצחק", הדיונות היו בתוליות ללא שוב מתיישב רופין כותב שזה יהיה איזור המרפא והתיירות של תל אביב וכנראה צדק.
תל אביב בתחילתה הייתה 100 דונם ובשנת 1912 עלתה ל-991 דונם עם איים קטנים שטרם נרכשו.
★ סיפור ביקורו של הברון רוטשילד ביפו תל אביב החל מ 13/2/1914, הפגישה האוניה עם דוקטור ארתור רופין, ירידה לנמל יפו וליווי של אברהם שפירא וביקור בפתח תקווה,בערב כבר ביקר הברון הפתיחה של תל אביב ברחוב הרצל עם מסדר תרבושים של תלמידי "גימנסיה הרצליה", למחרת סייר במושבות הברון וביום השלישי ביקר בבית הספר המפורסם "הגימנסיה הרצליה" ותשאל תלמידים להבין את רמתם הגבוהה.
עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה היה חשוב לגבירי הישוב בתל אביב להביע הזדהות עם התורכים ואף תרמו 3000 לירות תוכניות למאמצי המלחמה, נערך נשף הזדהות עם הצבא התורכי ובעיקר חצי התורכי. "סיפורו של המטוס התורכי שנחת בשטח "חברה חדשה"- על רחוב אלנבי של היום בתל אביב עם הטייס נורי ביי", פציעתו הקשה של הטייס וטיפולו המסור של "בית חולים עזרת ישראל", מותו ובעברית גופתו מנמל יפו לתורכיה. תל אביב במלחמת העולם הראשונה, תחילתה בניסיון הישוב התל אביבי לפרגן לתורכים ולא תמיד התורכים התחברו לחנופה הבסיסית ותמיד עלה חשד התורכים שהיהודים יבגדו ולכן הבקשה מהיהודים היה "להתעתמן" וזה אומר גיוס חובה לצבא התורכי אם סירבת אז עליך לעזוב את הארץ מכפיה או מרצונם,יש שהלכו למצרים, יש שעברו לירושלים, כפר סבא או כפר סבא בשרון או למחשבות הגליל, בפברואר 1917 הפגיזו הבריטים מהים את "בית חרושת וגנר" שמייצר מרגמות וכלי מלחמה ותחילת כיבושי הבריטים מדרום וניסיון כיבוש עזה הראשון בסוף מרץ 1917 ובעקבות המצב המלחמתי התורכים הוציאו צו גירוש נגד היהודים ובעיקר נגד היהודים בתל אביב למרות שהיו היה גם נגד ערבים.
לעיונכם קצת יותר www.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il
