סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

אישים רופאים רבנים סופרים שהקימו את תל אביב.

"סיורים וטיולים בעקבות דמויות מרתקות שהקימו את תל אביב".

"הרופא שעשה רפואה בעברית"- דוקטור אהרון מאיר מאז"יא(מזרע יהודים אנוסים)או מהישוב -זיי בצרפת.
איש אשכולות שחיים נחמן ביאליק כתב עליו: זכה לחמש עטרות… עטרת חכמת הרפואה, עטרת הבלשנות, עטרת מהנדס, עטרת מעשים טובים בעבודתו הצבורית ועטרת ההוראה. עתה זכה לעטרה נוספה וחשובה, עטרת תפארת שיבה. אני כשלעצמי חושב את עטרת הבלשנות ליותר חשובה, כי "החיים והמות ביד הלשון", בלי לשון אין חכמה, אין תורה ואין רפואה." מאזיא למד בישיבת מיר בביילרוס (כיום היא בירושלים) מסלול רבנות אך לא היה רב בפועל, למד בציריך הנדסה והבין לאחר שנתיים שזה לא בשבילו והמשיך ללימודי רפואה וסיים בהצטיינות, הברון אדמונד דה רוטשילד שומע על העילוי ומזמן אותו לפגישה, הברון מציע למאזי"א להיות "רופא המושבות" ומקבל את המינוי,מאזיא מתחיל דרכו בראשון לציון בשנת 1889 המשיך לפתח תקווה שם נוטע את הפרדס הראשון במלאבס..אם המושבות פתח תקווה.
דוקטור מאזי"א התמחה במחלות הקדחת, גרענת, דלקת קרום המוח ופעל רבות כנגד "מחלות העוני", מצב סניטרי גרוע הגורם למחלות רבות וחשוב היה להעלאת התודעה בנושא הבריאות. אליעזר בן יהודה כתב על חברו מאזי"א: מנהגי בקביעת שמות למושגים מדעיים, בפרט בענייני המחלות והרפואות, להתייעץ עם ידידי ד"ר מזי"א שהוא בן-סמך לדבר הן מבחינת המדע והן מבחינת הלשון".

מאזי"א הציע על משקל פרשת השבוע תזריע לקרוא למחלות על משקל-(אה אה יבוא בסגול סגול) אדמת…צהבת…גרענת..בצקת…דוקטור מאז"יא היה רופא בבית חולים "שער ציון" בשכונת מנשייה הערבית ביפו. בית החולים היה במובלעת יהודית ששמה "יפה נוף" או "בלה ויסטה" ושם שירת עם דוקטור מנחם שטיין ממקימי נווה צדק, מאז"יא ריפא במושבות ובהמשך עבד בעיר העתיקה בירושלים ובמרכז העיר.. חבריו היו ש"י עגנון, הרב קוק, ביאליק ושטרניחובסקי שהופיעו יחד ההמלצה על המילון הרפואי שהוציא(שזה נס תרבותי שהופיעו יחד בשל יחסיהם הלא טובים) והמליצו יחד במילון הרפואי שהוציא, דמות אהובה, איש ציבור שטען שצריך לעשות דברים מהלב וללא תשלום. במלחמת העולם הראשונה נכלא בנו רוני(רנה בצרפתית) בכלא התורכי בדמשק על היותו איש ניל"י במשך שנה וחצי במצב קשה, בתום מלחמת העולם הראשונה רוני מאזי"א בורח בהמולת סוף מלחמה מכלא דמשק, מגיע בדרך לא דרך ליפו במצב גופני ירוד וקשה וגם אביו הרופא לא מצליח להצילו ומת..בתו היחידה שנותרה מרגלית נישאה לצבי איזקסון וההמשכיות עושה את שלה, בימינו יבדל לחיים ארוכים פרופסור איזקסון (מירון חיים) בתחום הספרות והשירה….כזכור לכם יצחק אהרון מאזי"א הקים את מלון פלטין בשנות העשרים באחד העם פינת נחלת בנימין והיה לאיש תיירות חשוב ואת מפעלו ניתן לראות עד ימינו ואף הבנתי ש- "רשת פתאל" קנתה את הבנין ובהמשך יהיה למלון בוטיק מהמובילים בתל אביב יפו..

גרוזנברג 37/9 (קולנוע אופיר ההיסטורי)
מראינוע אופיר לקולנוע אופיר והיום הבית בגרוזנברג 37/39 תל אביב

מה לגרוזנברג אצל מזא"ה…? בתל אביב

שתי דמויות חשובות, שני משפטנים שכלל לא חיו בתל אביב אך קיבלו את הכבוד הראוי בשני רחובות חשובים בתל אביב וסמוכים… האחד הרב של מוסקבה, ציוני אדוק וממקימי "בני ציון" יחד עם מנחם אוסישקין, ממקימי ויוזמי הקמת תיאטרון עברי רוסי בשם "הבימה" (יחד עם מנחם גנסין מרחוב דוב הוז ונחום צמח) וזהו הרב יעקב מזא"ה- וראשי התיבות- מזרע אהרון הכהן….המשותף לרב יעקב מזא"ה ולישראל גרוזנברג ששניהם משפטנים ופעלו רבות נגד הממשל הרוסי ומערכת המשפט הרוסית, אחת העלילות היתה "במשפט ועלילת דייויס" בה החליטו להאשים יהודי תם בשם דייויס ברצח רוסי נוצרי ופה באו לעזרתו גרוזנברג והרב מזא"ה, לשניהם היו משפטים נוספים ועזרה רבה ליהודים תמימים שלא עשו כל רע…הרב מזא"ה ביקש אף את עזרתו של מקסים גורקי הסופר הלאומי ממוסקבה ואף נפגש עם לנין…כפי שכתבתי לעיל שניהם פעלו ברוסיה ומרכז אירופה, נפטרו בניכר ,גרוזנברג נקבר בנימה הצרפת ומבקש בצוואתו להעלות את עצמותיו לבית הקברות בטרומפלדור וכך היה, דווקא הרב מזא"ה נשאר קבור ברוסיה…
שני הרחובות קרובים ונפגשים באלנבי, גרוזנברג מדרום לאלנבי ונפגש עם נחלת בנימין….רחוב מזא"ה מצפון לרחוב אלנבי ונוטה לצפון מזרח, מצרף פה תמונה(מהיום) ברחוב גרוזנברג 37/39, בנין חדש שנבנה בשנים האחרונות על ידי "קרסו נדל"ן" וזה בימינו, בשנת 1928 בשטח הזה בונים "האחים קרסו" הסלוניקאים יחד עם בן משפחתם ז'ק אנג'ל את "קולנוע אופיר", עם התפתחות תל אביב מאיר דיזינגוף "מייעץ" לאחים קרסו להקים קולנוע מאחר ויש דרישה רבה, בתחילה הוקם "ראינוע"- אלומת אור ובו רואים תמונה אך ללא מוזיקה ובהמשך הייתה להקה שהשלימה את הקול והמוזיקה עד שכבר היה חיבור בין הקול לבין התמונה וזה כבר "קולנוע"..בקולנוע אופיר היו 1000 מקומות, נבנה בפאר רב יחסית לחבריו, כורסאות מרופדים מוזהבים, קירות צבועים הארגמן ועוד…הסרט הראשון היה " הכרטיס הצהוב" ונהרס בשנת 1986…מה יותר יפה מזה שהנכדים בונים את מה שנהרס מעמל הסבים שלהם…מרחק הליכה קצר יש עשרות נקודות אדריכליות יפות לסיור וטיול.

השאר תגובה

דילוג לתוכן