סיורים מודרכים לקבוצות בתל אביב יפו , ירושלים, זכרון יעקב עכו חיפה

"סיור בתי הספר ההיסטוריים של תל אביב יפו – ימי גיבוש וכייף בין נמל תל אביב לכיכר צינה דיזינגוף וכיכר הבימה".

"ראשית החינוך העברי ביפו החדשה ובתל אביב". טיול סיור בתל אביב בעקבות בתי הספר הראשונים של תל אביב מהגימנסיה ביפו לגימנסיה הרצליה, בית ספר חובבי ציון יוצאי רוסיה ודוברי עברית, בית ספר כי"ח ובהמשך אליאנס לדוברי צרפתית, "בית ספר תחכמוני" לשומרי מצוות, "בית ספר עזרא" לדוברי גרמנית, תחילתו של סמינר לוינסקי בנווה צדק תל אביב יפו, "הגימנסיה בלפור" בניהולו של דוקטור קולר אלכסנדר, בית ספר אחד העם תל אביב, בית ספר תיכוני למסחר ברחוב גאולה. היו מלחמות בין התפיסות החרדיות לחילוניות החדשות, החרדים ראו בעין רעה לימוד של מורים חילוניים ללא כיפה, לימוד תנ"ך בגישה היסטורית או ספרותית…

מלחמות התרבות פגעה בבתי הספר של יפו, נדבר פגע גם בכספי החלוקה והם הלכו והתמעטו כולל כספי "בני משה", מורים רבים עזבו את עבודתם ובאו חדשים שהיו פחות מחויבים לרוח "בני משה".

בשנת 1906 נפתח בית ספר חדש של חברת "עזרה" ולאחר מכן נפתח גם "בית ספר עזרא לבנות" וגם מספר גני ילדים, בשנת 1913 נפתח סמינר למורים "לוינסקי" על שמו של הסופר אלחנן לוינסקי, המנהל הראשון היה דוקטור ניסן טורוב שהשתדל ללמד השיטה אירופאית, בית הספר לוינסקי היה סוג של תיכון משודרג בלימודים גבוהים, נסגר ונפתח לפרקים על ידי התורכים וחמישה עד אחרי מלחמת העולם הראשונה ואז נהל את לוינסקי יצחק אפשטיין. עד מלחמת העולם הראשונה היה רק בית ספר דתי אחד " בית ספר אחווה" שנוסד ביפו כבית ספר פרטי על ידי הורים שרצו חינוך טוב לילדיהם. בית הספר מוכר כ "תחכמוני" לאחר שהיה קשה להחזירו כלכלית (פנו לעבודת תחכמוני בגרמניה) למדו בעיקר לימודי קודש וקצת חשבון, עברית ודברים הימים, לימודי החול נלמדו בעברית, לימודי הקודש ביידיש כמו "בחיידר".

מנהלו הראשון של "תחכמוני" דוקטור יוסף זלינגר והפטרון שלו היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה הרב של יפו בין השנים 1904 עד 1914אשר התבקש על ידי "אגודת תחכמוני" להכיר בפעילות בית הספר, הרב קוק נענה אך דרש לדעת כל פרט בכל תחומי הלימוד והתוכניות, יום לימודים ארוך 9 שעות ולמדו גם ערבית וצרפתית כמו בבתי הספר האחרים. בית הספר נסגר לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה ונפתח שוב בשנת 1919, לפני כן הרב קוק ניסה ואתה שתחכמוני יהיה בסיגנון "הגימנסיה הרצליה" ויתפתח אך המצב היה שונה בין היתר כי ההנהלה לא רצו את התערבות "ועד החינוך" ולכן לא קיבלו כספים ועזרה.

הרב יהודה לייב פישמן עולה מאמריקה ליפו תל אביב טבעית הרב קוק מבקש שיכניס ויצרף את בית הספר לניהול "המזרחי" ומשנת 1920 בית הספר מצטרף ל-"רשת המזרחי" ובית הספר ניצל מסגירה. בשנת 1926 נבנה בית הספר החדש על ידי הסתדרות "המזרחי" על מגרש ברחוב לילינבלום 7 שניתן למטרה קדושה זו על ידי האדון ל.פייסט. סיפורה של הגימנסיה הרצליה שיצאה נולדה מהגימנסיה העברית ביפו שייסד דוקטור יהודה לייב מטמון הכהן, בשנת 1996 למדו בגימנסיה הרצליה למדו 47 תלמידים, בשנת 1907 היו 67 תלמידים, בשנת 1909 היו 139 תלמידים ובשנת 1911 היו 254 תלמידים

תחילתו של הלימוד החינוך והתרבות של יפו תל אביב בעברית, פתיחת בתי ספר העברית צרפתית והגרמנית, ראשית העידן החינוכי החדש בתל אביב עם הגימנסיה העברית לגימנסיה הרצליה.

לעיונכם קצת יותר www.siyureboutiqe.com www.efitours.co.il

השאר תגובה

דילוג לתוכן