טיולים וחמי כייף לקבוצות ביפו העתיקה והחדשה. סיורים מודרכים וטיולים לקבוצות וימי הולדת מנווה צדק ונווה שלום עד יפו העתיקה ושוק הפשפשים ומהשוק היווני עד שדרות ירושלים והמושבה האמריקאית טמפלרית וסיור בעג'מי עד ג'בלייה.
טיול ביפו בשכונות יפו ובשווקים לקבוצות גופים ומוסדות.
סיור ביפו העתיקה בין השוק היווני לשוק הפשפשים, בית המושל(בית הסראה לקישלה ומהשעון למסגד המחמודייה), סיור בסמטאות יפו ובכיכר קדומים, גן ההבטחה "והשטח הגדול" של יפו העתיקה, סיור בנמל יפו ,סיור בעג'מי היפה ובה יהודים מוסלמים ונוצרים, אדריכלות נהדרת ייחודית, סיור במושבה הטמפלרית גרמנית וסיפורו של הכומר ג'יימס אדמס,סיור בשכונה שיצאה מחומות יפו והיא "נווה צדק" לבנין בתים.
"סיור בתקופת הברונזה ביפו.- "החשיפות הארכיאולוגיות והממצאים שנמצאו ביפו מסבירים על ראשית התיישבות האדם ביפו לפחות מתקופת הברונזה התיכונה, מיקומה האסטרטגי בצומת דרכים. בדרך לירושלים בירת ישראל בכל התקופות ועל דרך הים הקדומה וההיסטורית, יפו מעובה בפרדסים ירוקים ובכל התקופות ההיסטוריות יפו הייתה מוקד. יפו מצויה על גבי רכס כורכר, אבל עקב הרס והתחדשות חוזרת נוצר תל שהוא שכבה על גבי שכבה. יש בסביבה שפע מים זמינים. נחל איילון זורם ממש לא רחוק ויתכן שזרם ממש סמוך ליפו ובהמשך השתנה וזרם צפונה, מי התהום גבוהים וקרובים לפני הקרקע והים נסוג עקב שאיבת יתר.
"יפו העתיקה" הינה עיר נמל שקיימה קשרי מסחר בינלאומיים עם ערים רבות באגן הים התיכון ואל יפו הגיעו עולים חדשים רבים בעליות הראשונות ועוד הרבה לפני כן , נמל יפו לא הכי מתאים לעגינת ספינות,
מפרץ יפו היה קשה לעגינה עקב הישארות שרידי רכס הכורכר המצוי לו בתוך הים. שרידי גידוד הכורכר יוצרים איים איים בים התיכון, אגדות רבות למסולעות הבאות לכיוון נמל יפו ההיסטוריה. למשל, "אגדת סלע אנדרומדה ", באמצע המאה ה 19 פוצצו חלק מאיי הכורכר כדי שספינות יוכלו להיכנס בבטחה לנמל יפו.
אוניות הנוסעים לא יכלו להגיע עד לקו החוף של יפו. והנוסעים והסחורות הועברו בסירות לנמל יפו. יפו העתיקה היא גם נמל דייגים מהוותיקים בהיסטוריה העולמית עוד לפני יונה הנביא, מסחר בינלאומי היה ניתן למצוא במרכז המבקרים של יפו שנמצא במרכז העיר העתיקה. בכיכר קדומים שם ניצבים אמפורות שהגיעו מכל קצוות הים התיכון.
סיור ביפו לקבוצות וימי הולדת רומנטיים;
סיור מודרך ביפו העתיקה נערכו סדרות רבות של חפירות לגילוי עתיקותיה, נמצאו חרסים ועדויות להתנהלות מצרית בתקופת הברונזה פה ביפו. בין הגלויים הבולטים מצאו מזוזה שמאלית על שער מצרי עתיק יומין.
השער המצרי משוחזר כמו דגמים של שערים מסוג זה במקומות אחרים בעולם והמזוזה עצמה הועברה למוזיאון עתיקות יפו.
בחפירות החמאם של יפו נמצאה חלקלקה מתקופת ההיקסוס מן המאה השמונה עשרה לפני הספירה.
חלקלקה היא מצדית קטנה שהינה חלק מביצורים הנמצא בצד החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת.
החלקלקה נועדה למנוע מן האויב לעלות על קירות המצודה או החומה או לגרום לחוסר יציבות ליסודותיה של החומה באמצעות חפירות מהיסודות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות החומה
החלקלקות נבנו על ידי ההיקסוס בתקופת הברונזה התיכונה במרחב מצרים ישראל . לאחר שהשתמשו בארטילריה החלו לבנות חלקלקות על מנת להגן על החומות מפני ירי ארטילרי של אבנים.
בארץ ישראל מצויות חלקלקות בעכו, ירושלים (במגדל דוד), יפו, יריחו, לכיש, מגידו, תל שבע, כוכב הירדן, בית שאן, ותל אֵסוּר. יש באתר החפירות של יפו שתי שכבות חשובות ומרכזיות מהמאה ה15 ומהמאה 12 לפני ספירה. במאה ה-15 לפני הספירה תחותמוס השלישי במסעו "לארץ החולות" כובש את יפו והיא מוזכרת במקדש שלו בכרנאכ. בשם "יא פו" ונראה שזה המקום העתיק ביותר שהוזכרה יפו(או כתבי המארות).
בנוסף למסופר במקדש בקרנאך ישנו סיפור המופיע בפפירוס מצרי ומספר על תחבולת קרב שנקט פרעה. לאחר שניתקל בקושי העמיד פני נסיגה ושלח את אחד המצביאיים שעלו ליפו עם חמש מאות גמלים עמוסים במנחות ומתנות. כל גמל נשא שני סלים גדולים שבהם הסתתרו החיילים. בבוא העת הם יצאו החוצה והשתלטו על העיר.- זה כמובן מזכיר את סיפור טרויה.
גולגולת של אריה נחשפה ביפו וחרפושית של אמינחתפ ה- 3 מן המאה ה- 14 לפני הספירה.
בגבעה הגבוהה של יפו עליו נמצא שער, פרי יצירתו של פסל שמאמין בבורא עולם דניאל כפרי והמימון של הפסל והמכלול נתרם על ידי האחים מאיר שבנו את מגדל שלום מאיר.
בעמוד הדרומי והתחתון ניתן לראות מלאך וכנפיים והדמות שלו הפוכה. שני מלאכים רכובים והוא מסמל יעקב. הרעיון מסמל את חלום סולם יעקב. יעקב אבינו שוכב בבית אל ורואה מלאכים עולים ויורדיםמן השמים.
ובעמוד השני ניתן להציץ ל: אייל ודמות סיפור עקידת יצחק, זהו פסל דתי שהולך לפי המדרשים והסקיפטים הדתיים ומספר על יצחק שהיה בן 37 כאשר התרחשה עקידת יצחק. המשותף לשני הסיפורים זה הבטחת ארץ המולדת וממעל ניתן לראות חיילים מסביב לחומות יריחו.
הורדוס יהודים וחשמונאים ביפו.
יפו לא נכבשת בכיבושי השבטים ורק שמעון המכבי מצליח לכבוש אותה מאחר והייתה שייכת לפלישתים החזקים, בשער המצרי של יפו ניתן לראות הירוגליפים מתקופת החשמונאים או התלמאים עם ראשים ופתינים.
משפחת חשמונאים. מאחורי השער המצרי באתר רואים שרידי קיר שהם מתקופת התלמאים או חשמונאים.
"ראשים ופתינים" החנה שיטה עתיקה לבנייה בה אבני הגזית משלבות אחת עם השניה ומחזקת את המבנה ללא טיח או טין, לכל לבנה צד ארוך הוא הפתין וצד קצר הוא הראש ובנויים ב 90 מעלות. בשנת 67 בזמן המרד הגדול, כבשו הרומאים את העיר יפו בקרב ימי קשה ונועז, הרומאים הציתו אש ביפו וטבחו בתושבי יפו ויוסף בן מתיתיהו מספר שבמרד הגדול היהודים ישבו פה עד כיבושה מחדש על ידי הרומאים ושמה השתנה ל "פלאביה יופיי" על שם משפחת פלביוס וכל יפו כוסתה בחול והשתמרה יפה.
במרכז המבקרים של יפו בכיכר קדומים ניתן להבין את תחילת הנצרות והניסים של פטרוס הקדוש.ניתן לראות נשק צלבני וכדורי תותח של נפוליאון בונאפרטה ששהה ביפו במשך 11 יום בלבד.
כמו כן ניתן לראות את בית יהודה אגרוניוס האחראי על שוק יפו מטעם השלטונות הרומיים וטיח סטוקו .
יפו מוזכרת במקורות עם שבט דן שלא יכול לשבת סה ועובר לבית שמש(בשל כוחם הגדול של הפלישתים).
בפעם השניה מוזכרת יפו בדברי הימים כשמעבירים את ארזי הלבנון דרך נמל יפו לבניית בית המקדש.
ובפעם השלישית מוזכרת יפו בהקשר של יונה הנביא היורד תרשישה(אחד מאיי יוון,אלכסנדריה או ספרד)
בתוספתא יומא פרק ב' הלכה ד מספרים על ניקנור שתורם את "שערי ניקנור" שמגיעים לנמל יפו.
אין קדושה ליפו ולכן רבים מהתושבים היהודים נקברו בירושלים למרות שהיא בתוך הארץ המובטחת ולא כמו אנשי עכו שנקברו בכפר יסיף למען הבטחון שזו ארץ ישראל ללא ספק ורבי יהודה הלוי מרגוזה מקבל אישור מהתורכים לקבור בתוך יפו (בית הקברות מול חומוס עלי קרוון) או אבו חסאן ובהמשך קברו את אנשי יפו משנת 1902 בבית הקברות של טרטמפלדור שאז לא הייתה תל אביב כלל, רק דיונות.
קדושתה לנצרות של יפו בעיקר בשל פטרוס הקדוש עם חלום שהיה בבית שמעון הבורסקאי , בחלום ראה מטפחת גדולה ובה מאכלים רבים ושונים יורדים מן מהשמיים. קול קרא רוחני עליון קורא ואומר לו לאכול מהמאכלים הללו, אבל פטרוס אמר שחלק מהמאכלים טמאים ולא ראויים לאכילה. הקול פונה אליו שוב ואומר לו שמה שאלוהים ברא כטהור אתה אל תטמא (מעשה השליחים פרק 10). וכך למעשה יש היפרדות של הכת הקטנה מהיהדות לדת עצמאית , במיוחד שפטרוס מטביל את קורנליוס בקיסריה והיה לנוצרי הראשון.
"סיורים ביפו לצוותים צעירים לאירגונים", טיולים מאורגנים לימי הולדת ביפו העתיקה, סיור ביפו וסמטאותיה.
מהמאה 18 ביפו העתיקה.
מעל הכניסה סמל של פרנציסקאנים שתי ידיים מוצלבות. החשופה היא של ישוע שהורידו לו את הבגדים בתחנה העשירית. והלבושה היא של פרנציסקוס הקדוש. הוא לבוש בגלל שהוא מצניע סימני מחלה שיש לו על היד. בגלל שזו כנסיית פטרוס הקדוש יש בה סלע. סלע זה משמעות שם פטרוס. אפשר לבקש בתור חידון מתיירים למצוא את הסלע. הוא נמצא מעל הצלב מבחוץ.
"יפו בעת החדשה" – בשנת 1799 צבא נפוליאון בונאפרטה כובש את מישור חוף הדרומי ומגיע ליפו, נפוליאון מגיע לאיזור הירקון לאיזור של "גבעת נפוליאון" מתבסס פה ומכאן ממשיך לכבוש את יפו.
נפוליאון כובש את יפו העתיקה וטובח באנשי יפו, שודד ואונס באוכלוסיית יפו, לאחר כיבוש יפו על ידי נפוליאון מתברר שבמצודה נמצאים שלושת אלפים חיילים תורכיים. בדיאלוג ביניהם הובטח להם לחון את חייהםלנפוליאון לא היה ה לעשות עם השבויים התורכיים עותומניים כך לאחר הכניעה הקבוצתית , נפוליאון מוציא להורג את כולם והג'נטלמן הצרפתי קורסיקאי היה רחוק מלהיות ג'נטמן.
הסיפור השני שקשור לכיבוש נפוליון בונאפרטה היה סיפור חולי הדבר. החיילים הצרפתיים שחלו הושארו ביפו בזמן שנפוליאון המשיך בדרכו צפונה לכבוש את עכו. בעכו נפוליאון נוחל תבוסה קשה. נפוליאון בונאפרטה נוטש שם חלק מציודו הצבאי הצרפתי. הציוד מושלך לים בחוף טנטורה ואז נפוליאון חוזר ליפו הוא נותן פקודה להמית את חלי הדבר הצרפתיים. יש תמונות שנפוליאון מוצג בבית החולים עם חולי הדבר אך בשעת אמת בדרך דרומה לא היו בין החיילים ולא בין החולים, פשוט המיתו אותם.
נפוליאון בונאפרטה גרם להרס גדול ואחריו התחיל מאבק על שליטה ביפו על ידי השליטים הערביים המוסלמיים של יפו, אחד החזקים באיזורנו היה "אל ג'זאר" מעכו והוא הוא שולח לכאן את הממלוק שלו בשם מחמד אבו ראשיד המכונה "אבו נבוט". אבי המקל או אבי האלה. ששלט ביפו משנת 1807 עד 1818 . בתקופתו של "אבו נבוט" יפו נבנית מחורבנו של נפוליון ביפו נבנית חומה, שער בחומה, מסגד המחמודיה. סוליימן אלג'זאר בונה לכבודו ליד שער ירושלים את הסביל, מתקן מפואר לשתיית מים. יפו מתחילה אט אט לצאת מן החומות, מתפתחת להפליא ומשנה את צביונה לאירופיי אט אט. בשנת 1831מחמד עלי מורד בשלטון העות'מני במצרים ויכול היה להם והוא שולט במצרים וישראל, מוחמד עלי שולח את בנו איברהים פאשה לארץ ישראל. עשר שנות שלטונו של איברהים פאשה הן שנות חידושים רבים ביפו וישראל בכלל והקמת "הסכאנות" הן נשכונות החדשות, או בעברית שכונות למהגרים שבאו עם צבאו.
בסביבות יפו העתיקה והחדשה היו הסאכנות(שכונות) הבאות: סאכנת חמד (דרום רחוב הרצל) ,סאכנת דנייטה (בין רחוב הרצל וסלמה), סכנת אל דרוויש (גבעת התמרים), סכנת אבו כביר, סכנת אל מוצרייה (מנשייה), סכנת שיח' אברהים (עג'מי) באמצע המאה ה19 מתחילות להגיע אוניות קיטור ליפו ונכסים בתים של האימפריות מוקמות ביפו ובסביבות 1820 מתחילים להגיע יהודים ליפו כמו מטלון, הקמת בית היהודים של רבי יהושע אג'ימן.
המושבה האמריקאית ביפו-
ספינות קיטור שהגיעו לנמל יפו הביאו מתיישבים חדשים, טמפלרים מארצות הברית ומגרמניה.
הקבוצה הראשונה הגיעה ב-1852, ובראשה קלורינדה מינור מפילדלפיה. אנשיה קראו ליישובם "הר התקווה" (Mount Hope). היישוב התקיים חמש שנים ונעזב. קשיים ופגיעה מערביי הסביבה. הם עברו רצח ואונס. הם היו באזור רחוב המסגר ושכונת התקווה של היום. ניסיון התיישבות נוסף היה בהקמת "חוות מודל פרם", על ידי נוצרי שביקש להקים משק חקלאי לדוגמה. החווה שוחזרה ומצויה בחצר משרדי חברת החשמל בתל אביב.
בשנת 1865 ניסו חברי "כנסיית המשיח" (אנגלית: Church of Messiah), בראשות העומר והשיקן אדמס וי. ג'ייקובס להתיישב ולשבת ביפו העתיקה כדי "לעזור לעם יהודי לחזור לארצו ולבנות את בית המקדש". הקבוצה הנוצרית האמריקאית כללה 158 נוצרים ממדינת מיין בארצות הברית אשר הביאו עמם לוחות עץ מוכנים לבניית בתים. חלק מהבתים שוקמו ומשמשים לאכסון עד היום של בתים וצלבנים, התיישבות האמריקאית עודדה את היהודים שקיוו כי הנוצרים האמריקאיים יהיו חלק מהנרטיב הציוני בישראל ויצמן להם השראה לפעילותם.
ההתיישבות האמריקאית והגרמנית.
הקבוצה הראשונה הגיעה ליפו בשנת 1852 עם הגברת קלורינדה מינור מפילדלפיה. אנשי קלורידנה קראו ליישוב "הר התקווה" (Mount Hope). היישוב שרד חמש שנים ונעזב. קשיים רבים ופגיעה מערביי הסביבה הקרובה שראו בהם טרף קל. אנשי "הר התקווה" עברו רצח ואונס. הנוצרים החדשים היו באזור רחוב המסגר ושכונת התקווה של היום. עוד מקום שהקימו היה "חוות מודל פרם", על ידי נוצרי שביקש להקים משק חקלאי לדוגמה. מבנה החווה שוחזר ומצוי היום בחצר משרדי חברת החשמל בתל אביב בשדרות מנחם בגין.
בשנת 1865 ניסו חברי "כנסיית המשיח" "לעזור לעם יהודי לחזור לארצו ולבנות את בית המקדש". הקבוצה כללה 158 נוצרים ממדינת מיין בארצות הברית, שהביאו עמם לוחות עץ לבניית בתים. חלק מהבתים שוקמו ומשמשים לאכסון עד היום. התיישבות האמריקאים עודדה את היהודים, שקיוו כי תשפיע לטובה על היישוב היהודי, אך הם הסתכסכו, מנהיגם חזר לשטות והמושבה נעזבה ב-1868 ובמקומם הגיעו הטמפלרים ומעלה יקרו למקום המושבה הטמפלרית גרמנית של יפו.
ההתיישבות האמריקאית והגרמנית:
ספינות קיטור שהגיעו לנמל יפו הביאו מתיישבים חדשים, טמפלרים מארצות הברית ומגרמניה.
הקבוצה הראשונה הגיעה ב-1852, ובראשה קלורינדה מינור מפילדלפיה. אנשיה קראו ליישובם "הר התקווה" (Mount Hope). היישוב התקיים חמש שנים ונעזב. קשיים ופגיעה מערביי הסביבה. הם עברו רצח ואונס. הם היו באזור רחוב המסגר ושכונת התקווה של היום. ניסיון התיישבות נוסף היה בהקמת "חוות מודל פרם", על ידי נוצרי שביקש להקים משק חקלאי לדוגמה. מבנה החווה שוחזר ומצוי היום בחצר משרדי חברת החשמל בתל אביב.
בשנת 1865 ניסו חברי "כנסיית המשיח" בראשות אדמס וג'ייקובס להתיישב ביפו כדי "לעזור לעם יהודי לחזור לארצו ולבנות את בית המקדש". הקבוצה כללה 158 נוצרים מאמינים ממדינת מיין אשר בארצות הברית שהביאו איתם לוחות עץ לבניית בתים. חלק מבתים עברו שיקום ושימור וניתן ליהנות מאופי המושבה, ג'יימס אדאמס גרם לנזקים רבים ורובם חזרו לאמריקה או מתו מלבד רולה פלויד מורה הדרך ואיש הכרכרות איתם נהג להדריך מכובדים שונים ובמיוחד בשנת 1869 כשפתחו את קו יפו ירושלים(עם הגעת פרנץ יוזף קיסר אוסטרו הונגריה), אחריהם הגיעו הגרמנים, הטמפלרים הקימו שכונה קטנה בשם "ואלהלה", בדרך יפו-תל אביב של היום. אבל את "לב המושבה" הם בנו במקום שבו הייתה המושבה האמריקאית. הגרמנים הטמפלריים קנו מהאמריקאים את הבתים. בשנת 1878 הגיע והתחבר אליהם ציר רוסיה ביפו, הברון פלאטון פון אוסטינוב, שהתגורר ביפו עד שנת 1913.פון פלאטון פון אוסטינוב פתח ב-1895 את "מלון פארק", שעבר שיקום שימור וקיים עד ימינו. בנובמבר 1898 התארח בבית המלון הקיסר וילהלם השני, קיסר גרמניה בביקורו בארץ ישראל. הברון פלאטון פון אוסטינוב היה חובב עתיקות מושבע ובחצרו נאספו מצבות בית העלמין היהודי שהתגלו באבו כביר-פלאטון פון אוסטינוב נטע גן עצי פרי מרשים שנתן השראה לטמפלרים, שהחלו לגדל פרי הדר בפרדסים במושבות הטמפלריות הקרובות- שרונה ווילהלמה ושיווקו את תפוזיהם דרך נמל יפו במותג "Jaffa Oranges" הקיים עד היום. האמריקאים עזבו. למשל רולה פלוייד, המורה הדרך הראשון, נשאר. גם הכרכרות שהביאו מאמריקה שימשו בכביש החדש יפו ירושלים, שנבנה ב1869, כקו תחבורה סדיר ראשון.
אחריהם הגיעו גרמנים. תחילה הקימו שכונה זעירה בשם "ואלהלה", בדרך יפו-תל אביב של היום. אבל את מרכזם הם בנו במקום שבו הייתה המושבה האמריקאית. קנו מהם את הבתים. בשנת 1878 הצטרף אליהם ציר רוסיה ביפו, הברון פלאטון פון אוסטינוב, שהתגורר ביפו עד 1913. ב-1895 הוא פתח את "מלון פארק", שמבנהו עומד על תלו עד היום. בנובמבר 1898 התארח בבית המלון וילהלם השני, קיסר גרמניה בביקורו בארץ ישראל. הברון היה חובב עתיקות ובחצרו נאספו מצבות בית העלמין היהודי שהתגלו באבו כביר. הוא נטע גן עצי פרי, שנתן השראה לטמפלרים, שהחלו לגדל פרי הדר בפרדסים במושבות שרונה ווילהלמה ושיווקו את תפוזיהם דרך נמל יפו במותג "Jaffa Oranges" הקיים עד היום.
היום פועל במבנה בית עמנואל. בית ליהודים מאמיני ישוע. ישנה גם כנסיה פעילה בשם כנסייית עמנואל (עמנואל משמעו משיח)
האמריקאים עזבו. למשל רולה פלויד, המורה הדרך הראשון, נשאר. גם הכרכרות שהביאו מאמריקה שימשו בכביש החדש יפו ירושלים, שנבנה ב1869, כקו תחבורה סדיר ראשון.
אחריהם הגיעו גרמנים. תחילה הקימו שכונה זעירה בשם "ואלהלה", בדרך יפו-תל אביב של היום. אבל את מרכזם הם בנו במקום שבו הייתה המושבה האמריקאית. קנו מהם את הבתים. בשנת 1878 הצטרף אליהם ציר רוסיה ביפו, הברון פלאטון פון אוסטינוב, שהתגורר ביפו עד 1913. ב-1895 הוא פתח את "מלון פארק", שמבנהו עומד על תלו עד היום. בנובמבר 1898 התארח בבית המלון וילהלם השני, קיסר גרמניה בביקורו בארץ ישראל. הברון היה חובב עתיקות ובחצרו נאספו מצבות בית העלמין היהודי שהתגלו באבו כביר. הוא נטע גן עצי פרי, שנתן השראה לטמפלרים, שהחלו לגדל פרי הדר בפרדסים במושבות שרונה ווילהלמה ושיווקו את תפוזיהם דרך נמל יפו במותג "Jaffa Oranges" הקיים עד היום.
סיור ביפו-סיור בשדרות יפת יפו-סיור בשעון של יפו וכיכר יפו-סיור בנמל יפו-סיור בשוק הפשפשים והשוק היווני-סיור במחמודייה של יפו–סיור בסמטאות יפו-סיור בעג'מי– סיור בשדרות ירושלים יפו.
